אתגרי בינה מלאכותית על הבעלות ביצירה או בפטנט

בינה מלאכותית היא כלי טכנולוגי מתקדם שהחל לתפוס תאוצה ברחבי העולם בשנים האחרונות ומשפיע על העולם כולו וגם על דיני הקניין הרוחני. האתגרים המרכזיים בתחום זה נובעים מכך שהתוצר הרוחני שעליו יש להגן נוצר על-ידי מכונה ולא על-ידי אדם.

בינה מלאכותית – מה היא?

Intelligence Artificial (AI) או בעברית – בינה מלאכותית, היא מערכת בעלת יכולת בחירה עצמאית המחקה מנגנון חשיבה אנושי כשהתוצאה אינה מוכתבת מראש על-ידי אדם. טכנולוגיית בינה מלאכותית נפוצה היא בשימוש אינטרנטי בבוטים (Bot), דמויות שסורקות את האינטרנט ומעתיקות מידע בהתאם לבקשת המשתמש. בנוסף, טכנולוגיית Deep Fake מאפשרת לייצר אשליה שדמויות מוכרות ושאינן מוכרות משתתפות בסרטוני וידאו סינטטיים. תחום ה- Deep learning מאפשר למכונה ללמד את עצמה כיצד לשכלל את פעילותה בהתבסס על ניתוח נתונים ותמונות ללא התערבות אדם בניגוד לתחום ה-Machine Learning בו המתכנת מזין נתונים למערכת כדי ללמד אותה כיצד לדייק את פעילותה.

הטכנולוגיות הרלוונטיות ביותר לענייננו נוגעות לטכנולוגיות בינה מלאכותית שמייצרות יצירות המוגנות בחוק זכויות יוצרים כמו: יצירות ספרותיות, אמנותיות, מוסיקליות, דרמטיות ואדריכליות. כך, קיימות תוכנות שמייצרות שירים באופן עצמאי או שמייצרות ציורים ייחודיים אקראית או על בסיס נתונים שמזין המשתמש. כך למשל התוכנה DALL-E הופכת כל טקסט שמזין המשתמש לתמונה ריאליסטית. תחום רלוונטי נוסף נוגע לבינה מלאכותית שמייצרת אמצאות כשירות פטנט.

הבעלים בזכות יוצרים או ממציא הפטנט

לפי סעיף 33 לחוק זכויות יוצרים, הבעלים הראשון ביצירה הוא היוצר. לכלל זה קיימים מספר חריגים למשל ביחס למקרים בהם העובד ביחסי עובד-מעביד הוא היוצר (סעיף 34 לחוק) ומקרים שהיצירה נוצרה או הוזמנה על-ידי המדינה (סעיף 36 לחוק).

לפי דיני הפטנטים ממציא האמצאה הוא מי שתרם תרומה ממשית, מבחינה איכותית ולא כמותית, להתהוות האמצאה. כלומר, מי שחשב על האמצאה והגה את הרעיון שבבסיסה. ככלל, לפי סעיף 1 לחוק הפטנטים, ממציא האמצאה (או בא כוחו) הוא הבעלים הראשון של הפטנט אלא אם הוחלט אחרת בהסכם.

בעלות ביצירות או באמצאות שנוצרו על-ידי בינה מלאכותית

בניגוד למקרים הקלאסיים שצוינו לעיל, כאשר היוצר/ הממציא הוא בינה מלאכותית אין התערבות חיצונית בתוצר ולכן עולה השאלה למי תינתן הבעלות, וכפועל יוצא מכך הזכויות ביצירה/ באמצאה.

ניתן לחשוב על מספר חלופות אפשריות בנוגע לבעלים פוטנציאליים ביצירה/ באמצאה:

  1. הגדרת כותב התוכנה כבעלים – אומנם יש בכך היגיון כדי לתמרץ כתיבת תוכנות AI, אולם ישנו קושי בכך שמקור היצירה/ האמצאה אינו במתכנת אלא בתוכנה והיצירה היחידה שמקורה הישיר במתכנת היא תוכנת ה-AI עצמה (מהווה יצירה ספרותית). לכן, ביחס לזכויות יוצרים ישנה התנגשות עם תנאי המקוריות שמופיע בסעיף 4 לחוק זכויות יוצרים כתנאי לתחולת החוק על היצירה. גם בדיני פטנטים עולה קושי מאחר שנראה שהתוכנה היא זו שהוגה את הרעיון בבסיס האמצאה ולא המתכנת.
  2. הגדרת הבינה המלאכותית כבעלים – ניתן להכיר בבינה המלאכותית כבעלת אישיות משפטית נפרדת שיכולה לקבל זכויות ולשאת בחובות בדומה לתאגידים שמהווים גוף מלאכותי בעל אישיות משפטית נפרדת. אפשרות זו נוגדת את התפיסה הבסיסית בספרות ביחס לזכויות יוצרים ככזו שבעליה חייב להיות אדם. הכרה בבינה מלאכותית כבעלת יכולות מחשבתיות ויצירתיות בדומה לאדם ואפילו משוכללות מאלו של האדם מאתגרת תפיסה זו ובתוך כך ייתכן ששוללת את ההצדקה למתן הזכות מלכתחילה.
  3. שלילת תחולת דיני זכויות יוצרים/ דיני פטנטים – אחת ההצדקות הבסיסיות לדיני הקניין הרוחני היא הרצון לתמרץ אנשים ליצור. כאשר היוצרת/ הממציאה הבלעדית היא המכונה והיא אינה דורשת אף תמריץ כדי לייצר יצירות/ אמצאות נוספות, לכאורה אין הצדקה להעניק לה את זכות הבעלות. בנוסף, אין הצדקה להעניק בעלות למתכנת מאחר שמקור היצירה אינו בו והוא אינו הגורם בעל התרומה המשמעותית לגיבוש האמצאה. לכן אין אף גורם שמתאים להוות הבעלים.

הפסיקה בעולם ביחס לבינה מלאכותית

בשל ההתפתחות הטכנולוגית המואצת והקושי של המשפט להדביק את הקצב, כרגע יש מחסור בפסיקות מחייבות בנושא. פסק-דין אוסטרלי ראשון מסוגו בתחום עוסק בשאלה האם הבינה המלאכותית "DABUS" (Device for the Autonomous Bootstrapping of Unified Sentience) יכולה להירשם כממציאה. המכונה מורכבת מרשתות נוירונים שמעבירות ביניהן מידע ויזואלי, לשוני ושמיעתי שיחד מייצר רעיונות ייחודיים ומורכבים שהופכים בסופו של דבר לאמצאות כשירות פטנט. בית-המשפט הפדראלי באוסטרליה קבע שכל עוד אין הוראה בחוק הפטנטים האוסטרלי ששוללת את האפשרות שבינה מלאכותית תהיה ממציאת פטנט, ניתן להכיר בבינה המלאכותית כממציאה, בהתאם לאפשרות מספר 2 לעיל.

ליווי מקצועי להגנה על זכות יוצרים או אמצאה

במיוחד בתחום טכנולוגי מתקדם וחדש יחסית כמו הגנה על תוצרי בינה מלאכותית ישנה חשיבות מיוחדת לייעוץ משפטי צמוד הן כדי לייצר הגנה על התוצרים מלכתחילה והן כדי להתמודד עם ניסיונות הפרה וניכוס של התוצרים. כמשרד עורכי-דין ועורכי פטנטים מוביל בתחום הקניין הרוחני, למשרדנו ניסיון של מעל 30 שנה בייצוג מעל ל-8,000 לקוחות ומומחיות רבה בהגנה על זכויות יוצרים ופטנטים. במשרד צוות מקצועי של עורכי-דין לקניין רוחני המעניקים ייעוץ משפטי ליוצרים ולממציאים הן ברישום הזכויות והן בהגנה משפטית עליהן במקרה של הפרה.

*אין לראות באמור במאמר זה ובכלל באתר משום ייעוץ משפטי ואין לראות בדברים הכתובים בו משום תחליף לייעוץ משפטי פרטני אלא דעה אישית ו/או הסבר כללי בלבד. כמובן שאין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי פרטני מעו"ד

 

בכל שאלה בנושא זה צרו עימנו קשר

    x
    סייען נגישות
    הגדלת גופן
    הקטנת גופן
    גופן קריא
    גווני אפור
    גווני מונוכרום
    איפוס צבעים
    הקטנת תצוגה
    הגדלת תצוגה
    איפוס תצוגה

    אתר מונגש

    אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

    סייגי נגישות

    למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

    רכיב נגישות

    באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים. רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.